מודות באשמה:
לא טסנו לשבוע העיצוב במילאנו רק בשביל ההשראה.
טסנו כי הפומו ניהל אותנו.
האמת היא שרובנו הופכים שם למכונות סריקה: אנחנו עומדות מול חלל שלקח שנה שלמה לתכנן וחושבות רק על דבר אחד:
״מה אנחנו מפסידות עכשיו בחצר ההיא שכולם העלו לסטורי?״.
ואז, כשהרגליים הכריזו על סכסוך עבודה,
הכתה בנו האירוניה:
המהות שלנו כמעצבות היא לתכנן חללים שאנשים ירצו להישאר בהם. אבל בבירת העיצוב העולמית? אנחנו לא מסוגלות לעצור לרגע.